Workshop, December 2014 (Hebrew version)

יוונית ולטינית בעידן המידע הפתוח

1-4 בדצמבר, 2014

פרויקט הפילולוגיה הפתוחה

אוניברסיטת לייפציג, גרמניה

קול קורא

מועד סופי להגשת תקצירים: 1 לאוקטובר, 2014

(English version)

פרויקט הפילולוגיה הפתוחה באוניברסיטת לייפציג מזמין אתכם לסדנה שתוקדש ליוונית ולטינית בעידן המידע הפתוח. מטרת הסדנה לעורר דיון בנוגע לתפקיד החיוני שיכולות היונית והלטינית למלא בחיים האינטלקטואליים של מדעי הרוח, במסגרת הרשתות האינטלקטואליות המסורתיות של המערב ומעבר להן. לו יכולת להמציא מחדש את לימודי היוונית והלטינית, כיצד היו אלה נראים? תרומה אידאלית לסדנה תשלב חזון מושך עם צעדים מעשיים המבוססים על עבודה קונקרטית ומשאבים קיימים.

שפת הסדנה המשותפת תהיה אנגלית. בחרנו בה כדרך היעילה לאפשר תקשורת בין קהילות מרובות. בעוד שעל כל ניירות העמדה להופיע בגרסה האנגלית, הם יכולים – ונדרשים – להאיר מקורות בשפות מרובות אחרות. נברך במיוחד על הגשות שיסבו תשומת לב לפעילות המתרחשת מעבר לקהילות הלשוניות המסורתיות של הלימודים הקלאסיים. אנו מזמינים את חברי הקהילות הלשוניות השונות לאפשר את התקשורת עם עמיתיהם. במידה ויעלה די צורך בכך, נספק תרגום סימולטני.

את ניירות העמדה, בהיקף של לא יותר מ-1000 מילים, יש להגיש עד 1 לאוקטובר, ואפשר להגישם כאן. ניירות עמדה עשויים לסכם דיונים רחבים יותר, ועליהם להצביע ככל הניתן על עבודה קיימת שנעשתה. אנו מצפים לפניות מתלמידי יוונית ולטינית בכל רמה, החל מתלמידי קורסי מבוא ועד חברי סגל בכיר, וכן מאנשי ספריות, הוצאות לאור, אוצרים ובעלי מקצוע אחרים המקדישים את עבודת לקידום לימוד השפות הללו. ניירות עמדה שיתקבלו יפורסמו באתר מדעי הרוח הדיגיטליים בלייפציג ב-1 בנובמבר. כל הניירות המוגשים ירשמו כגרסאות ותינתן האפשרות לעדכנת בתשובה למשוב מן הקהילה לפני, במהלך ולאחר הסדנה.

 

קיים תקציב מוגבל לכיסוי הוצאות ההשתתפות בסדנה בלייפציג, עבור מי שתרומתו תוערך גבוה במיוחד.

 

הנושאים יכולים (אך לא חייבים) להכלל ברשימה הבאה:

* מהו התפקיד החיוני ביותר של היוונית והלטינית בחיים האינטלקטואליים של מדעי הרוח?

* מהן ההזדמנויות והאתגרים העולים בעת שאנו פותחים את הפרסומים ונתוני המחקר שלנו? ובמיוחד, באילו דרכי פרסום חדשות עלינו לתמוך?

* מהם גבולות הפתיחות? יש גבולות למה שאפשר לשנות: את התוכן המרכזי של טענה שטען חוקר מסוים בזמן מסוים יש לשמר כמות שהיא, אך פירושים יכולים (וצריכים) להיווצר באופן שיתופי ולהישמר באופן כזה שיחידים יוכלו לזהות את תרומותיהם. באופן דומה, תרגומים מילוליים עשויים לשקף קול פואטי מסוים, אך הגישה החדשה של תרגום שיתופי היא חשובה, אם ברצוננו לייצר תרגומים ליוונית ולטינית במגוון הולך וגדל של שפות מודרניות.

* איזה סוג עבודה מקדם את לימוד היוונית והלטינית ביותר ובאיזו עבודה צריכה הקהילה לתמוך? זמן המחקר של חברי סגל הוא המשאב היציב והגדול ביותר הקיים בתחום. במה צריכים אלו שזכו לעסוק בקידום לימודי היוונית והלטינית למחייתם להשקיע את זמנם ומרצם?

*כיצד ננגיש את התרבות היוונית-רומית לקהל גלובלי? אילו מחסומי שפה ותרבות עלינו לקחת בחשבון בכדי לתמוך בתלמידי יוונית ולטינית מחוץ לאירופה, צפון אמריקה והעולם המערבי המסורתי?

*כיצד נגיב לקני המידה המשתנים של המחקר, כאשר שיטות של חקר קורפוס מאפשרות לנו להתבונן במבט חדש על מקורות שנחקרו כבר רבות, וכאשר שיטות בלשנות חישובית מאפשרות לנו להחיל שאלות על אוספים שנכתבו לאורך אלפי שנים, ואשר מכילים ביליוני מילים?

*עם מעל ביליון מילים של יוונית ולטינית, וכן תמונות ברזולוציה גבוהה של כתבי יד, כתובות ופפירוס, הנגישים ברשיונות פתוחים שונים, מהן האפשרויות למיקור המונים בלימוד יוונית ולטינית? כיצד יכול חופן חוקרים מתקדמים ואנשי מקצוע הספרנות להעזר ב”מדע אזרחי״ בניתוח האוספים הללו?

 

*אילו שיטות חדשות יש בידינו ללימוד יוונית ולטינית, הנתמכות על ידי גופי טקסט מנותחים ומתויגים ועל ידי היזון חוזר ממשחקים, כמו גם על ידי ממצאים על אודות הזיכון והשפה ממדעי הקוגניציה?

*באופן כללי יותר, מהו התפקיד הפוטנציאלי של יוונית ולטינית בביה״ס היסודי והעל יסודי? מה צריכים לכלול תואר ראשון ושני בלימודים קלאסיים? אילו כישורים צריך לפתח הדור הבא של מורים וחוקרים?

*כיצד נתמוך בפרסומים על אודות, ובתשתיות עבור היוונית והלטינית בעולם של גישה חופשית, קוד פתוח ותוכן פתוח? באילו תשתיות הוצאה לאור יש לנו צורך? מה תפקידן של ספריות בהוצאה לאור ובתחזוקת פרסומים ונתוני מחקר? מהי הדרך הטובה ביותר לחוקרים להוציא לאור את עבודתם? האם אנו זקוקים לשירותים מקצועיים המזכירים בתי דפוס (כלומר, ארגונים המנגישים ככל הניתן תרומות מחקריות בפורמט מאוחד ובר קיימא) יותר מאשר מוציאים לאור (משמע, ארגונים התובעים שליטה בתוצרי המחקר)?

*מהו הבסיס החומרי המקיים את לימודי היוונית הלטינית? ומה, אם בכלל, יכולים הצלחות ואתגרים במערכות שונות לתרום בהקשרים לאומיים שונים? למשל, מדוע באירופה המשרות הקשורות ביוונית ובלטינית (ובכללן מורי בי״ס יסודי ועל יסודי, אנשי מקצוע ספרנות, מרצים באוניברסיטה, אוצרים וכיוב׳) מתמלאות רק כאשר המחזיקים בהם פורשים או עוזבים את המשרה? בארה״ב, בניגוד לכך, חברי האיגוד הפילולוגי האמריקאי זנחו את המונח ׳פילולוגיה׳ ובחרו להפוך לחברה ללימודים קלאסיים – שינוי המבטא את העבודה שהקורסים הגדולים הנלמדים בשפה האנגלית, ולא ביוונית או לטינית, מהווים את הבסיס ברוב המחלקות ללימודים קלאסיים, אם לא בכולן. האם חמש מאות אלפי, שמונה מאות אלפי ושני מיליון התלמידים ליוונית ו(בעיקר) ללטינית בצרפת, גרמניה ואיטליה (על פי סדר זה) משמעם שמחלקות האוניברסיטה תלויות בצורך להכשיר מורים? מה יכולה הפילולוגיה הקלאסית בארה״ב ובמקומות אחרים ללמוד מן המצב באירופה? ואולי באופן מהותי יותר, באיזו מידה קורסים הנלמדים בתרגום לאנגלית (או שפות אחרות) לעומת הקורסים ליוונית ולטינית תומכים בלימוד התרבות היוונית והרומית?

*הסדנה תכלול הן שיחות ועידה, הן דיונים פנים אל פנים, מיום שני עד חמישי, 1-4 לדצמבר 2014. דיונים פתוחים יתנהלו דרך שיחות וועידה (בין 17:00 ל20:00 Central European time) בשילוב פגישות רשמיות ושיחות לא פורמליות במהלך היום.

וועדת ההיגוי
(English version)